מילון אטימולוגי עברי בקנדה, או: להיות קורא עברי בנכר

תשומת לבו של קורא תלויה תמיד גם במה שהוא איננו קורא. תמונת הלב מוגבלת, המילים הולכות ונכתבות, והלב – הלב על כורחו נאטם. שכן למה להחליט לקרוא את הגיגיו של פלוני ולא את שיריה פלמונית? הרי יש רבים וטובים (ובהם נכסי מלוג ונכסי צאן ברזל) שעדיין לא קראתי. בין כך ובין כך, לעתים אתה נשאר כאותו חמור שמת מרעב אחרי ששמו לפניו שני סלי שעורים זהים והוא לא ידע לבחור.
שנים רבות פקדתי דרך קבע את הספריה הלאומית שבה אפשר למצוא כמעט כל דבר עברי שנדפס. כעת, כשאני נוסע למקום אחר, לאוניברסיטה חדשה, שבה המצאי מוגבל, משהו בלב הקורא שלי יכול להיפתח. מכיוון שלבי מוצא לו טקסט עברי בספריה המקומית, מיד הוא עט אליו בפתיחות שלא היתה כמותה בירושלים. הפתיחות הזאת היא שהחזירה אותי לכתיבה כאן בבלוג, אחרי חודשים ארוכים של טירדות הדרך והכנותיה.

McGill-campus-from-Owen

סטודנטים באוניברסיטת מקגיל תופסים שמש באחד מהימים הלא-חורפיים הבודדים שזכתה להם העיר מונטריאול.

אם הייתי נתקל בירושלים במילון האטימולוגי הנושא את השם 'האטימולוגיה האנליטית והסינטטית של הלשון העברית' סביר להניח שלא הייתי מזכה אותו במבט שלישי (שני כן), אבל כאן אני מאמץ אותו כחבר ותיק. אטימולוגיה, או בעברית: גיזרון, היא חקר מוצאן של מילים, והיא נמצאת מחוץ מרכז האופנה המדעית כבר כמעט מאה שנה, שכן הבלשנות המודרנית מיוסדת על ההנחה בדבר הקשר השרירותי בין מסמן למסומן ומעדיפה לחקור לשון בת-זמן מסוים כלשון עצמאית (ובמילים אחרות: רואה את הסינכרוני כקודם לדיאכרוני). בתוך מערכת ציפיות כזאת, האטימולוגיה נתפסת כקוריוז להמונים ולא כמדע רציני.

האטימולוגיה האנליטית והסיטטית של הלשון העברית, כריכת הספר

האטימולוגיה האנליטית והסיטטית של הלשון העברית, כריכת הספר

אולם 'האטימולוגיה האנליטית והסינטטית של הלשון העברית' (שיצא ב'הוצאת הפרויקט האטימולוגי של הלשון העברית', כלומר בהוצאה עצמית של המחבר) איננו מסתפק במציאת מקורותיהן העתיקים של כמה מילים יפות. מחבר הספר, יצחק פריד, מרצה למתמטיקה מאוניברסיטת בוסטון, טוען שהוא מוצא את משמעויות היסוד של הצלילים והוא מסביר איך כל מילה מאלף עד תו מורכבת מהיסודות הללו. האותיות בו"ף מרמזות על התעופפות, האותיות גהחכ"ק על נוכחות, דזטיסצש"ת על יציאה והתנשאות, מ' על עימעום, ל' על התעלות, נ' על התנאות, ו-ר' על עירעור. כך לדוגמא: "הפועל צמד […] מורכב משורש ממושג ההתנשאות עז-עד וממושג העמעום" (הקדמה, עמ' 3).
ניתן היה יכול לפצוח כאן במונולוג שילגלג על אנשי מדעים מדויקים שחושבים שהעולם האנושי הוא פשוט כמו המתמטיקה, שיתקומם כנגד נטייתו של כצפוי הממתמטיקאי היהודי והבלשן האוטודידקטי לראות את העברית כ'גוי אחד בארץ' שאיננו מושפע משפות אחרות, שיסביר שמדעי הרוח בנויים על ייחודיות של תופעות ולא על הנסיון להעמיד את כל הקיום על מספר מצומצם של כללים פשוטים, שיטעים עד כמה שהנסיון הזה נאיבי. מונולוג כזה יכול היה להיות בהחלט מוצדק לאור הנאיביות היומרנית של ההסברים הללו, אבל הוא לא היה תופס את היופי העצום שיש בהם, ואת היכולת לראות, למרות האופנה, את העוצמות הרב רובדיות של השפה.
חלק מן ההסברים האטימולוגיים של פריד יוצרים תמונות שיריות יפהפיות כמו הדוגמאות שבהן הוא מסביר את מושג העמעום: "אם (כלומר תנאי התאמת האפשרויות), אֵם, אומה, אימה, ים (גלומר אגם המים העצום הזועם במקום שימתו), יום (ים האור והחום הצנום הקם בין הלילות), מאה, מום (כלומר פגם עמום בגוף), נום, נעם מעי, מנה (כלומר חלק מנוע מאותו המין), מינוי (כלומר צירוף אל בני המין), ממון (כלומר מעות מנויו, מנועות וטמונות)." (עמ' 2).
תמונת העולם הזו מתלכדות, כצפוי, כמו אצל מיסטיקנים מסוגו של פרמינדס לעקרון פשוט אחד: "למעשה, המציאות המוכרת בדעת והמובעת בלשון היא אך ורק זו של שניות ההוויה" (עמ' 6) אבל היא מובעת בהמוני המוני אפשרויות שכן הוא אומר על המציאות "שהיא או עצומה (יכול גם: עקומה, עתומה, אטומה, עלומה, עבוטה, אבוסה, אבוכה, אבונה, עצובה, עזוקה [וכך הלאה עוד שתי שורות), או מעורערת (ויכול גם: ארורה, ערירית)."
נשמע מופרך? אכן מופרך. אבל הריח מעלה את הצורך בהתייחסות רצינית יותר למקור (המקובל במחקר אבל לא מפותח מאוד) של השורש של שלוש-ארבע האותיות בשורש בן שתי אותיות ובקשר האטימולוגי האפשרי ביניהם. יש לקשר הזה ולקשרים מצלוליים אחרים פוטנציאל פרשני כל כך גדול (בהסתייגות, ובבדיקה מדוקדקת של מעתקים הגיוניים), שחבל.

לפעמים, בלילה, כשפרדינן דה-סוסיר לא רואה, המילים חולמות על הדברים שאותם הן מייצגות.

מקווה שחופשת הנכר תתן הזדמנויות לפגישות נוספות עם מילים ולכתיבה יותר תכופה בבלוג הזה. שנה טובה.

מקגיל סמל

מודעות פרסומת

אודות Amit Assis

ד"ר עמית עסיס. ספרות, טקסטואליות, מרחב.
פוסט זה פורסם בקטגוריה טקסטואליות, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s