לזכור את קצף הגלים – פוסט ליום העצמאות

יום הזיכרון לחללי צה"ל. מונטיריאול, קנדה. צירוף מוזר של זמן ומקום. אחרי הטקס של הקונסוליה מתארגנים לשירה עם מילים מוקרנות על מסך, וחבר מקומי מבית הכנסת, ציוני מאוד, תמה על המנהג הזה, לשיר ביום עצוב. הוא חשב שזה מנהג של מונטריאול וראה צורך להתנצל על המנהג המוזר. זה בית הכנסת שלנו, אני אומר לו אחר כך, בית הכנסת הישראלי.

כל החגים כאן נראים לי כאילו לא באמת. כי יש משהו בחגים שנותן לנו את התחושה שזה 'אותו יום' כמו בשנה שעברה, למרות שלמעשה הזמן איננו חוזר על עצמו, איננו באמת מעגלי. אבל החג הזה לא היה רק יהודי אלא גם ישראלי והיה בו משהו שהרגיש יותר אמיתי.

ואחר כך כשנתן יונתן ממשיך להתנגן לי בראש, אני שואל את עצמי מה יש בתוגה הזאת, שנוגעת כל כך בישראליות שלנו. הרי היא לא מוגבלת לקינה על הנופלים במלחמות, גם געגוע ל'נעורים שבאו פתע אל סופם' מקבלים אצלנו את המעמד הקאנוני של שיר שאפשר להשמיע ברדיו אחרי פיגוע. שיר שנוגע במשהו קולקטיבי.

יש משהו נורא הוד בידיעה על משהו שאי אפשר לגעת בו, מה שאיננו נגיש לידיים, לעיניים או אפילו לזיכרון. השיר מנסה מעמיד מצבת מילים לאותו קצף גלים שאיננו מותיר רישום אפילו בחול. הוא זוכר את מה שאין לו זוכר זולת זוג אוהבים. כי גם רגע האהבה מתואר כאן כמה שאין לו זוכר, כמו הקצף הוא רוטט על חוף הלב, רטט של מבוכה והתרגשות שהואר פתאום באור ירח חיוור.

קוראים לזה נוסטלגיה. מיוונית. כאב השיבה הביתה. חזרנו הביתה. ולמרות השנים שעברו ודורות שנולדו כבר כאן, עדיין הישראליות שלנו משמרת משהו של געגוע הביתה, תודעה של משהו בלתי מוחש שיש לזכור אותו. משהו שאיננו רק אדמה וגבולות אלא גם קצף גלים, זיכרון שיש לשאת אותו בעדינות. הוא יקר. גם ביום הזיכרון וגם ביום העצמאות.

החול יזכור

מודעות פרסומת

אודות Amit Assis

ד"ר עמית עסיס. ספרות, טקסטואליות, מרחב.
פוסט זה פורסם בקטגוריה יהדות וישראליות, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על לזכור את קצף הגלים – פוסט ליום העצמאות

  1. Tsuriel Assis הגיב:

    יפה עמית. השיר "החול יזכור" במקורו אינו קינה על נופלים אלא קינה על נעורים שחלפו עם ההתבגרות המהירה. נכון שהמציאות הישראלית נכסה את השיר היפה הזה לקינה על הנופלים והוא מושמע בעיקר ביום הזיכרון וחבל. גם יונתן הגיב פעם לשאלה בקשר לשיר ואמר (לא ציטוט מדויק) "אני כתבתי שיר וברגע שכתבתי אותו הוא כבר לא שלי וכל אחד ימצא בו מה שחפץ לבו".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s