מדרש 'ולא היה לי זמן'

חיים גורי כותב 'ולא היה לי זמן'. האם יש מישהו שיש לו זמן?

 

אמר האיש העסוק:

הזמן תמיד מועט, תמיד יש ממנו רק אחד. העבר כבר איננו ויש עוד הרבה להספיק, וזאת קמצנות מטרידה מאוד. כי הדעת נותנת שאם משהו ניתן בצמצום כדאי יהיה לקמץ בו, ולשמור מעט לאחר כך. אבל הזמן קמצן, הוא מתעקש, תמיד יש ממנו רק אחד.

 

אמר הכלכלן:

הזמן הוא סך נתון של כך וכך. זמן הוא כסף. זו משוואה מאוד פשוטה. לכן כשהקומקום רוחש תוכל להספיק להתקשר ולברר דברים נחוצים במשרד. אם אכלת מהר, תוכל בזמן הנותר לבדוק ברשימות ולסכם מספר. הזמן הוא סך נתון, מה שנחסך כאן אפשר להשתמש בו שם. כל רגע הוא יקר ובמקום לבזבז על השתהות, אפשר למצוא עוד רגע לפעילות.

 

אמר המטייל:

תמיד יש זמן. הוא כאן כבר ממזמן. וגם מחר, יש על מי לסמוך, מחר יהיה כאן זמן אחר, ואין מה לדאוג. אתמול היינו שם, היום אנחנו כאן, וגם מחר יהיה לנו זמן. תמיד אחד, ובכל רגע אחר, והוא היה הווה ויהיה.

*

אמר האיש העסוק למטייל: זמן אחד אף פעם איננו מספיק. צריך להספיק לעשות כך וכך, לכן צריך הרבה זמן.

אמר המטייל לאיש העסוק: הזמן שלא הגיע עדיין איננו ברשותך, ולמה אתה נותן את עיניך במה שאיננו שלך?

אמר האיש העסוק למטייל: אבל אני יודע שהוא יגיע, אני לוקח אותו בחשבון.

אמר המטייל לאיש העסוק: אתה לוקח אותו בכוח הזרוע, הוא עדיין לא ניתן לך.

אמר האיש העסוק למטייל: אני צריך לשלוט בזמן שלי, אני מנהל אותו, אחרת הוא ילך לאיבוד, וכך לא יהיה לי זמן.

אמר המטייל לאיש העסוק: והנה יש לך זמן, הוא ניתן לך. זה לא בשליטתך. זה חסד.

אמר האיש העסוק למטייל: אני לא זקוק לחסדים.

אמר המטייל לאיש העסוק: אבל תמיד הזמן לא מספיק לך. אתה תמיד מקבל זמן ותמיד רוצה יותר.

 

*

 

אמר רבי נחמן:

אַךְ יֵשׁ מַעֲשֶׂה שְׁלֵמָה כִּי זֶה הָאִישׁ חֶסֶד הָאֱמֶת הוּא בֶּאֱמֶת אִישׁ גָּדוֹל מְאד וְהוּא (הַיְנוּ זֶה הַכְּבַד פֶּה) הוֹלֵךְ וּמְקַבֵּץ כָּל הַחֲסָדִים שֶׁל אֱמֶת, וּמֵבִיא אוֹתָם אֶל זֶה הָאִישׁ חֶסֶד הָאֱמֶת וְעִקַּר הִתְהַוּוּת הַזְּמַן (כִּי הַזְּמַן בְּעַצְמוֹ הוּא נִבְרָא) הוּא עַל יְדֵי הַחֲסָדִים שֶׁל אֱמֶת וְזֶה הַכְּבַד פֶּה הוּא הוֹלֵךְ וּמְקַבֵּץ כָּל הַחֲסָדִים שֶׁל אֱמֶת, וּמֵבִיא אוֹתָם אֶל זֶה הָאִישׁ חֶסֶד הָאֱמֶת כַּנַּ"ל

וְיֵשׁ הַר, וְעַל הָהָר עוֹמֵד אֶבֶן, וּמִן הָאֶבֶן יוֹצֵא מַעְיָן וְכָל דָּבָר יֵשׁ לוֹ לֵב וְגַם הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ יֵשׁ לוֹ לֵב […] וְזֶה הַלֵּב הַנַּ"ל עוֹמֵד כְּנֶגֶד הַמַּעְיָן הַנַּ"ל, וְכוֹסֵף וּמִשְׁתּוֹקֵק תָּמִיד מְאד מְאד לָבוֹא אֶל אוֹתוֹ הַמַּעְיָן, בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת גָּדוֹל מְאד מְאד וְצוֹעֵק מְאד לָבוֹא אֶל אוֹתוֹ הַמַּעְיָן וְגַם זֶה הַמַּעְיָן מִשְׁתּוֹקֵק אֵלָיו […] וּכְשֶׁזֶּה הַלֵּב הָיָה מִסְתַּלֵּק, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי יִתְבַּטֵּל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כִּי הַלֵּב הוּא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר וּבְוַדַּאי אֵין קִיּוּם בְּלא לֵב, וְעַל כֵּן אֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ אֶל הַמַּעְיָן רַק עוֹמֵד כְּנֶגְדּוֹ, וּמִתְגַּעְגֵּעַ וְצוֹעֵק כַּנַּ"ל

וְזֶה הַמַּעְיָן אֵין לוֹ זְמַן, כִּי זֶה הַמַּעְיָן אֵינוֹ בְּתוֹךְ הַזְּמַן כְּלָל אַךְ עִקַּר הַזְּמַן שֶׁל הַמַּעְיָן, הוּא רַק מַה שֶּׁהַלֵּב נוֹתֵן לוֹ בְּמַתָּנָה יוֹם אֶחָד וּכְשֶׁמַּגִּיעַ הַיּוֹם לִהְיוֹת נִגְמָר וְנִפְסָק, וַאֲזַי כְּשֶׁיֻּגְמַר הַיּוֹם לא יִהְיֶה זְמַן לְהַמַּעְיָן וְיִסְתַּלֵּק, חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲזַי יִסְתַּלֵּק הַלֵּב, חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ"ל וְיִתְבַּטֵּל כָּל הָעוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ"ל וַאֲזַי, סָמוּךְ לִגְמַר הַיּוֹם, אֲזַי מַתְחִילִים לִטּל רְשׁוּת זֶה מִזֶּה וּמַתְחִילִין לוֹמַר חִידוֹת וְשִׁירִים נִפְלָאִים זֶה לָזֶה (בְּאַהֲבָה רַבָּה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת גָּדוֹל מְאד מְאד) וְזֶה הָאִישׁ חֶסֶד הָאֱמֶת הַנַּ"ל יֵשׁ לוֹ הַשְׁגָּחָה עַל זֶה וּכְשֶׁמַּגִּיעַ הַיּוֹם בְּסוֹפוֹ מַמָּשׁ לִהְיוֹת נִגְמָר וְנִפְסָק, אֲזַי זֶה הָאִישׁ חֶסֶד הָאֱמֶת הוּא נוֹתֵן בְּמַתָּנָה יוֹם אֶחָד לְהַלֵּב הַנַּ"ל, וְהַלֵּב נוֹתֵן הַיּוֹם לְהַמַּעְיָן וַאֲזַי שׁוּב יֵשׁ זְמַן לְהַמַּעְיָן וּכְשֶׁזֶּה הַיּוֹם הוֹלֵךְ מִמָּקוֹם שֶׁהוּא בָּא מִשָּׁם, אֲזַי הוּא הוֹלֵךְ גַּם-כֵּן בְּחִידוֹת וְשִׁירִים נִפְלָאִים מְאד […]

וְכָל הַזְּמַן שֶׁיֵּשׁ לְהָאִישׁ חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת הַכּל עַל יָדִי (הַיְנוּ הַכְּבַד פֶּה שֶׁמְּסַפֵּר כָּל זֶה) כִּי אֲנִי הוֹלֵךְ וּמְקַבֵּץ כָּל הַחֲסָדִים שֶׁל אֱמֶת, אֲשֶׁר מֵהֶם הִתְהַוּוּת הַזְּמַן כַּנַּ"ל […]

(רבי נחמן מברסלב, סיפורי מעשיות)

מודעות פרסומת

אודות Amit Assis

ד"ר עמית עסיס. ספרות, טקסטואליות, מרחב.
פוסט זה פורסם בקטגוריה לחשוב מושג, קריאות וביקורות, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על מדרש 'ולא היה לי זמן'

  1. שי זקס הגיב:

    יפה מאוד. בסייעתא דשמייא זה חיכה לי על פני השולחן (דסקטאעפ בלעז) בסבלנות וצץ בדיוק לאחר שסיימתי להגג לעצמי הגיגים (נדירים מאוד לאחרונה) בדבר המעבר מרגע לרגע בכוח הדמיון. בכח זה אנו יכולים להבין את הרגע החדש כהמשכו של זה הקודם. אבל שום דבר אינו יכול להבטיח לנו את עצם ההינתנות של הרגע הבא. רוצה לומר, אם הוא יינתן, הרגע הבא, חזקה מובטחת היא שנוכל לקחת אותו. לכן, אולי עלינו לומר כי התיאודיציאה היחידה הנדרשת היא ההכרה בהינתנות המתמדת הזו. אופס, האוטובוס מגיע לתחנה תיכף.
    אוסיף רק הערה נוקדנית שעבורי היא בכל זאת בלתי נפרדת מן הרוממות של הדברים היפים שלך (ואולי אף שלי): המלה "מדרש" טוב לה שתישאר "מלה שמורה". לנו יש דרשות, הידרשות ודרישות. לחזל בלבד היו מדרשים.

  2. Amit Assis הגיב:

    מיד כשראיתי שיש תגובה ממך אמרתי לעצמי: וואו! שי בטח חושב על קאנט. ואז ראיתי שהערת דוקא הערה הוסרליאנית.

    • שי זקס הגיב:

      חס ושלום. הוסרל הוא בדיוק הטעות. הוא חוזר, כאילו מעולם לא היה קאנט בעולם, ומבקש להעמיד את הכרתנו על תפיסות רגעיות מהותניות. אל תאמין למחקרים שלו על הזמן. הנאצי חייבים להודות הביןאת העניין הרבה יותר טוב. אצל זה האחרון אין נס מרגע לרגע כי המשך הזמני כולו מועמד תחת זמן אחר. רחוק ומהותני. רגע המוות. אצלו אינך יכול להתענג על נס המעבר בין רגע לרגע כי מלכתחילה החרדה שלך בלבד היא שהולידה את הרגע הבא. לייצר דיוק, הרגע הבא כבר היה מונח בתוך זה הקודם בבחינת המומנט היותר מהותי שלו שכן הוא קרוב יותר אל אותו סוף הזמן המכתיב הכל.
      הוסרל אינו מגרש את הנס באלימות שכזו כמו היידגר. הוא פשוט קובע לוגית שהוא מן הנמנע… אשליית הזרימה שהוסרל מציג מבקשת לחסל את הנס בכך שהזמן מועמד על "תודעת הזמן". כלומר לנתון אשר באופן עקרוני נתון כולו לבחינה הפנומנולוגית שלי. קאנט לפניו והיידגר אחריו הבינו כי לא ניתן לטאטא את המסתורין של הזמן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s