סיפור ולישון (ומילה על טקסי מעבר)

כל הנחלים הולכים אל הים וכל סיפורי הילדים הולכים לישון. לעתים נראה שספרות הילדים קמה כאיש אחד והתגייסה למלחמה להשכיב את ילדי העולם לישון. זו המלחמה הנמשכת מאז ומעולם בין הדורות. באפוס המסופוטמי 'אנומה אליש' מתחילות מלחמות האלים בנסיון של אפְּסוּ להרוג את ילדיו שהפריעו לו לישון. חבל שהוא לא חשב לספר סיפור.
יש סיפורים שבהם השינה היא סיום מאולץ, ולא כל כך הכרחי של העלילה, כמו בסיפורו של דויד גרוסמן, 'השפה המיוחדת של אורי'. סיפורים אחרים, 'כמו לילה טוב ירח' בוחרים באסטרטגיה מדיטטיבית-היפנוטית. בסיפורים כמו 'דני והדינוזאור' השינה היא סיום ליום מרגש ומלא פעילות. אבל למה כל כך קשה להם ללכת לישון? ישנם כמה סיפורים הנוגעים באופן עמוק בשאלה הזאת ומנסים להתמודד איתה, אולי פעם אני אכתוב עליהם משהו. היום אני רוצה להתמודד עם קושי שגם אני פוגש אותו כמבוגר שלא קל לו ללכת לישון. הפרידה. לא קל להיפרד מן היום, לוותר על מה שאפשר עוד לעשות לפני שמרפים ממנו ושוקעים לתוך החשיכה.
סיפור כזה הוא מעשה בחמישה בלונים, מאת מרים רות. הבלונים הם מקור של אושר אבל הם גם בני חלוף ולילדים לא קל להתמודד עם זה, אבל הם מתמודדים, כל אחד בדרכו, ומאבדים את הבלון שלהם איש בדרכו. שלושת הילדים הראשונים חוגגים את הבלון באופוריה, ועם שני הילדים הנותרים מתפתח הסיפור לכדי טקס של פרידה.
אורי הוא הראשון. ומשום כך הוא חוגג את אושר הבלון בלי שום מודעות לאפשרות של האבדן. 'אורי שמח, רץ וקפץ' הוא זורק את הבלון לאויר ותופס אותו שוב ושוב עד שהבלון נדקר בקוץ. סיגלית מאבדת את הבלון בנסיון לחלוק אותו עם החתולה שלה. רון פוגש את אביו ומבקש ממנו לנפח את הבלון עד שיהיה 'גדול כמו השמש', והוא מנפח אותו עד שהוא מתפוצץ. רון ואביו, איקרוס ודדאלוס של הבלונים, נתקלים באבדן מתוך ההיבריס של חוויית הקיום מתוך הנסיון להעצים אותה עד לקצה גבול היכולת. אחרי פיצוצם של שלושת הבלונים חרדת האבדן שפוכה על הסיפור. רותי היא הדמות הטראגית מכולן: היא מאבדת את הבלון שלה דוקא מתוך חרדת האבדן, היא מחבקת כדאי שלא יאבד, ודווקא לכן הוא מתפוצץ.
גם הבלון של אלון מתעופף. אין מנוס מן האובדן. אבל יש דרך סבירה להתמודד איתו. טקס הפרידה. הבלון האדום של אלון הוא היחיד שאיננו מתפוצץ. הוא אובד בשלמותו ואלון, ובעקבותיו הילדים כולם, מנופף לו לשלום ולכן זוכה לרגע אחד אחרון של התבוננות מפוקחת באובדן שכבר התרגש עליו, הוא זוכה לטקס של פרידה. הטקס הופך את הפרידה הכואבת לאפשרית. הבלון של אלון לא מתפוצץ. כמו אליהו הנביא, הוא עולה השמימה מבלי למות.
את העוצמה של חרדת השינה הכרתי כשילדי היו צעירים יותר. היא התעצמה לנוכח אסוציאציה שאחזה בלי בלי להרפות, בין איור הסיום של אורה איל לסיפור לבין השיר המפורסם 'ראה שמש' של רבי שלמה אבן גבירול, תמונה של עיגול גדול מאדים בשמי המערב.
ראה שמש, איור: אורה איל
השיר הזה, שהוא שיר אשכבה לפטרון של המשורר, יקותיאל אבן חסאן, משתמש באסטרטגית הפרידה של אלון והבלון האדום, שהיא גם האסטרטגיה של הסיפור לפני השינה. כדי להגיע לשקיעתו של אדם מתחיל השיר בשקיעתה של השמש. שקיעה נהדרת המממלאת בצבעיה את מלוא השמים. המוות, כמו השינה בסיפורי ילדים נחשף רק בסוף, אחרי שהחושך הוא כבר חלק מהתמונה האסתטית של השקיעה.
מחוות השלום לבלון האדום, ההיקסמות מתמונת השקיעה, הסיפור על שינה לפני ההליכה לישון, כולם מאפשרים לנות להשתקע בתוך רגע שבו מיוצג המצב שלנו כשהוא ממוסגר, נפרד מרצף החיים. לכן הוא מאפשר לנו להיפרד, ללכת לישון. משהו קורה בפער שבין המצב לבין הסיפור עליו, כמו אריסטו המדבר על ההבדל בין מראה המעורר כאב לבין תמונתו מעוררת הנאה (פואטיקה א, ד).

'הנה הזגוגית' אומר הדובר של אלתרמן לבתו הצוחקת 'על קו מפתנה כעל סף נשמתנו הרעש נפרד מן האור'. ועוד מוסר אותו דובר, שלכן 'שמהּ צלול משמותינו'. הזכוכית מפרידה בין המראה לבין המתבונן, מאפשרת לו לראות את העיר הרועשת מבלי להיות חלק ממנה. הסיפור הממוסגר מאפשר לנו להתייחס להתייחס לחיים שלנו כאילו הם תחומים בתוך מסגרת. שמו צלול משמותינו.

*

[ועוד אסוציאציה: "בואינג אדמדם ממשיך לרוץ ומתרומם, לאט לאט ממריא אל תוך האודם העומם, דרך הדמעה של הליצן המשתומם" אבל זה כבר מסיפור אחר]

מודעות פרסומת

אודות Amit Assis

ד"ר עמית עסיס. ספרות, טקסטואליות, מרחב.
פוסט זה פורסם בקטגוריה לחשוב מושג, קריאות וביקורות, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על סיפור ולישון (ומילה על טקסי מעבר)

  1. itamsh הגיב:

    כמה יופי, תודה

  2. פינגבאק: מפיוט ליום הכיפורים לשיר ערש לילד תל אביבי | קונ-טקסט

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s