להסתכל בקנקן כדי ללמוד על מה שיש בו: 'מכונת קריאה' תערוכה על ההיסטוריה של הספר בכנסיית טרה סנטה בירושלים

היסטוריה זה מדגדג. היסטוריה היא תרגיל גמישות נפלא למובן מאליו. וכשמדובר בספרים (האובייקטים הפיזיים, לא התוכן) אז ההיסטוריה שלהם היא תרגיל גמישות לאופן שבו אנחנו משתמשים במשמעות.

את התערוכה שביקרתי בה אצר פרופ' אדורדו ברביירי מהאוניברסיטה הקתולית במילאנו והיא מנסה להדגים את ההיסטוריה של הספר, ובעיקר של הכריכה מתוך אוספי כנסיית טרה סנטה (לא הבנין שליד ככר צרפת, הכנסיה ליד השער החדש). התערוכה פתוחה לשלושה ימים אני שוטטתי בתערוכה בליוויו של ד"ר לוקא ריבאלי (כאן בתמונה), שהצביע על פרטים מעניינים. התערוכה כאן רק עוד יומיים אז אני מביא כאן כמה אבחנות שהפריטים עוררו בי וגם סרטון למי שלא יספיק להגיע.

Dr. Luca Rivali, Università Cattolica del Sacro Cuore,

Dr. Luca Rivali

אנחנו מכירים את הכריכה כחלק מפעולת התקשורת, כטקסט. הכריכה היא פניה של הספר החוצה אל הנמען הפוטנציאלי, אל מי שעדיין לא פתח את הספר. יש בה עיקר דברי הספר, ויש בה מעין פרסומת כי בימינו הכריכה היא משתתפת משמעותית בחיים המסחריים של הספר כמוצר צריכה, היא מעין נסיון של הספר לצאת החוצה, כמו שחנות מוציאה את קרביה אל הרחוב על דוכנים. הכריכות האלה נראות כל כך מובנות מאליהן עד שצריך דיגדוג היסטורי רציני כדי לחשוב אחרת. כך לדוגמא, אפשר לראות בתערוכה ספרים שכרוכים בכתבי יד של כתבי יד ישנים או של ספר מודפס מן האינקונבולה. השימוש הזה מראה עד כמה הכריכה היתה רחוקה מלשמש כמצע לתקשורת על אודות הספר שאותו היא כורכת.

התערוכה מחזירה אותנו אל הכריכה כאובייקט, ואל הפונקציות הראשוניות שלה. השימוש הבסיסי הוא איחסון ושימור. התערוכה כוללת כריכות שנראות יותר כמו ארגז מאשר כמו מכשיר קריאה. גם הניידות של הספר מעלה על הדעת את המנעד שבין מחשב שולחני לבין טאבלט: אחד הפריטים הוא ספר כיס שמוצג יחד עם כיס נשיאה שמותאם לו בגודלו, ולצדו ספר ליטורגי ענק שמיועד להנחה בכנסיה על הדוכן ואיננו ניתן להזזה פשוטה. גם כאשר הכיתוב נכנס נראה שהמטרה שלו היא אירגון בספריה יותר מאשר קריאת-רוכלים בשוק הספרים. האוריינטציה של הכיתוב (אורך, רוחב) מלמדת אותנו על תפקיד ספרני, תפקיד של אירגון ואיחזור, ומראה את השינויים בהצגת הספרים בספריה.

ראשיתו של הספר, כפי שאנחנו מכירים אותו, במעבר מהמגילה אל המצחף (קודקס, להיסטוריה ואטימולוגיה של המילה עברית ראו כאן). אולם הספרים הראשונים לא מותירים רושם של יותר מאשר דפים שנקשרו זה לזה כדי שלא יתפזרו ברוח. רק השיפור בטכנולוגיות הכריכה, קודם בעץ ובחבלים, ואז בעור יהפכו את המצחף מכלי לאירגון ושימור של דפים, מעין קלסר, למכשיר קריאה.

השיפורים האלה עדיין לא הופכים את הכריכה לאמצעי תקשורת, לטקסט בפני עצמו. גם כאשר הכריכה מעוטרת ומקושטת, הקישוטים הללו עדיין אינם חלק מהטקסט של הספר. בשלב הראשון אפשר לראות קישוטים גראפיים, ואחד כך סימנים שתפקידם דומה יותר לאקס ליבריס (חותמת 'מספרייתו של…'), הם מעידים על הבעלות על הספר יותר משהם מעידים על המחבר ועל התוכן. בתערוכה יש ספר שהכיתוב הגדול על כריכתו מעיד על כך שהספר ניתן כמתנה ממלך צרפת לסולטן תורכיה. הדגש על הבעלות על האובייקט מזכירה קצת את היחס בן זמננו אל כלי הקריאה האלקטרוני כאל נכס של בעליו, נכס שאיננו תלוי בתוכן המשתנה המוכנס לתוכו. הקוראים האלקטרוניים האלה חותמים את התערוכה והם אולי המניע לאצירתה: בימים של שינוי בתנאים החומריים של הטקסט, אי אפשר שלא ללכת אחורה ולחפש את תחילת הסיפור.

בולטות בחסרונן בתערוכה המאות ה-19 וה-20. הנטיה הביבליוגרפית להביא את הספרים הנדירים מיקדה ממקדת את התערוכה באינקונבולה, ובמאתיים שנים שאחריה ודילגה על בניית סיפור מלא יותר של היווצרות הכריכה. הדילוג הזה גורם לקוראים הדיגיטליים החותמים את התערוכה להראות כמו אנקדוטה יותר מאשר כמו המשך הסיפור.

והנה קטלוג של התערוכה.

ואי אפשר לסיים פוסט על כריכה בלי דבריו הנפלאים של רבי נחמן בתורה הקצרה והקולעת:

תֵּכֶף שֶׁנַּעֲשֶׂה סֵפֶר מִן הַתּוֹרוֹת הַגְּבוֹהוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת מְאד מְאד
מֵאַחַר שֶׁנַּעֲשָׂה מֵהֶם סֵפֶר, יֵשׁ עֲלֵיהֶם חִפּוּיִים וְהַסְתָּרוֹת
שֶׁנֶּחְפֶּה וְנִסְתָּר אוֹרָם הַצַּח וְהַנִּפְלָא
וְהַדַּפִּין שֶׁל כְּרִיכָה הֵם מְחַפִּים וְכוּ'.

(ליקוטי מוהר"ן, תניינא, לו)

מודעות פרסומת

אודות Amit Assis

ד"ר עמית עסיס. ספרות, טקסטואליות, מרחב.
פוסט זה פורסם בקטגוריה טקסטואליות, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s